האם הייתה אכיפה לחוקים אלה (בורגוס)? האם הם מומשו? 3 דוגמאות:
- אנטוניו דה מנדוזה, מושל מקסיקו, מקבל את החוקים האלו ונוקט באותה גישה של קורטז ולא מתכוון לממש את החוקים הללו. לא מתכוון לאכוף את החוקים האלו כי לא מתאים לו, למרות שהוא מדגיש שהוא מקבל את מרותו של המלך ולא מתנגד לו.
- בלסקו, נציג מטעם המלך בפרו, שבניגוד למקסיקו שהמתיישבים שם הם מלומדים עם רקע של אצולה, אלו בפרו הם בריונים. נוצרת מהומה בעקבות חוקים אלה, הם עורפים את ראשו של בלסקו ואף לזמן קצר מתכחשים למלך ומכריזים על עצמאות. בקיצור- מתנגדים לחוקים.
- סראטו, בגואטמלה, עושה זאת בסוג של משא ומתן עם המתיישבים, ומנסה לפחות לממש באופן חלקי את החוקים- מה שמצליח.
Juan Gines de Sepulveda (1490-1573):
היה הומניסט, תיאולוג ופילוסוף ספרדי. לא היה בימי חייו בעולם החדש, אמריקה, אבל טען כי הילידים הם עבדים מלידה והם לא אנושיים באותה רמה כמו האירופאים. השווה את הילידים לנשים ולילדים- פחות מפותחים בהשוואה לאידיאל הגברי האירופאי.
הויכוח בין לה קסאס וספולבדה:
בשנת 1550, ניהלו ויכוח פומבי בעיר וויאדוליד בספרד כאשר קסאס ניסה לבטל את מוסד העבדות (אנקומיינדה) בטענתו כי הילידים אנושיים לחלוטין והניצול שלהם הוא לא מוצדק. קסאס מזכיר את תיאוריית "העבד הטבעי" ע"פ אריסטו ודוחה את האפשרות שהילידים הם אותו "עבד טוב" מאחר והם הסתדרו והיו עצמאיים לפני שהספרדים הגיעו ואילו העבד הטוב לא מסוגל להסתדר בעצמו. ספולבדה טען כי הילידים הם פחות מאנושיים והיו צריכים את שליטת הספרדים בכדי להפוך לתרבותיים, ובכך הגן על זכות השעבוד של האימפריה הספרדית. טען שגם ינצרו אותם הם יהיו נחותים יותר מהספרדים מאחר והם נחותים מטבעם, בדומה לחיות, נשים וילדים. ספולבדה הזכיר בכך את חוק הטבע ואת "העבד הטבעי" של אריסטו- העבדות זוהי מקומם הטבעי של הילידים, מוכנים לקבל עליהם סמכות. עושה שימוש מעוות בתיאורייה של אריסטו ומכליל את כל הילידים תחת התיאוריה הזו.
הוויכוח התנהל ע"י שני נאומים נפרדים שהתקיימו אחד אחרי השני (ספולבדה אמר את דבריו, יצא מהאולם, ואז לה קסאס עלה ודיבר). בסופו של דבר האנקומיינדה לא בוטלה בעקבות הוויכוח אבל היא דעכה מעצמה.
עוד אישים שהביעו את עמדתם בנושא:
פרנסיסקו דה ויטוריה
מייסד אסכולת פילוסופית שלמה "החוק הבינלאומי". כותב בשנות ה30 של המאה ה-16. האפיפיור סמכותו רק על נוצרים , אומר שהאינדיאנים הם בני אדם בעלי תבונה מוגבלת, אין משמעותה שאפשר לשעבדם או להשתלט על הרכוש שלהם. הדבר היחיד שהתבונה המוגבלת הזו אומרת זה שבאופן זמני עד שנפתח להם את התבונה הזו, הם נתונים למרותנו (רק באופן זמני עד שיהפכו שווים אלינו).
מתיאס פאז
אומר שאין פה עניין של כופרים או עובדי אלילים או עבדים טבעיים- זכותם של מלכי ספרד על הילידים כי מדובר כאן במלחמה, וכמו שבמלחמה שאפשר לשבות ולהרוג את האויב, כך אפשר גם להרוג ולשעבד את הילידים. אך מה בנוגע לילידים שלא נלחמים מול הספרדים? על מקרה זה הוא לא מפרט.
חואן סומארגה
נמצא במקסיקו וכותב למלך- אומר שאם המשימה של הספרדים היא ניצור הילידים, הרי שאין שום הצדקה לנטילת חירותם של הילידים, כל מה שמוטל על הספרדים זה להביא אותם תחת שליטתנו באופן זמני עד שננצר אותם אבל היחס צריך להיות שוויוני לחלוטין.
וסקו דה קירוגה
קרא את "אוטופיה" של תומאס מור ורצה להקים אותה באמריקה. הם חומר בידי היוצר. לילידים יש זכות על רכושם אבל מותר להביא אותם באופן זמני תחת שליטה ספרדית עד שידביקו את הפער עד שיהפכו להיות כמו הספרדים. לא הצליח כמובן.
לסיכום,
רואים נטייה ברורה של המלומדים והוגי הדעות נגד שעבוד הילידים, כולם מכירים בהם כבני אדם תבוניים ושווים שצריך לנצר, אך מותר לנצל אותם זמנית לעבודות ציבוריות.
ברור שהמתיישבים בשטח רוצים לנצלם, גם אנשי הכנסייה רצו לנצל אותם אך בצורה יותר הומאנית ולא מאג'נדה כלכלית.
הבולה Sublimus Dei (האל העליון…):
הוכרזה ע"י האפיפיור פאול השלישי בשנת 1537 ובה האפיפיור מכריז על האינדיאנים כעל בני אדם, כנראה שהיה צורך בהכרזה כזו. לא מובן מאליו שמדובר בבני אדם. בולות קודמות בשנים 1452 ו-1455, האפיפיור ניקולאי דווקא נותן אישור לעולם הנוצרי לשעבד פגאנים, לפני שהתגלה העולם החדש.
