מנסה לשכנע את ספרד, פורטוגל, צרפת, אנגליה – נתקל בסירוב.
חוזר לספרד ומצליח לשכנע את המלך. ממומן בעיקר ע"י סוחרים איטלקים מגנואה וחברת הספנות שהייתה נתונה בחוב לכתר.
יוצא בליווי מתורגמן יהודי ממורמר שידע לדבר, בנוסף לשפות האיבריות, גם ערבית, עברית וארמית.
מכתב קולומבוס
מטרת היציאה: מציאת דרכי מסחר חדשות לארצות המפותחות והעשירות במזרח.
המציאות: לא נמצאו תבלינים וזהב, אבל נמצאו אנשים – כוח אדם.
שינוי התפישה: המטרה הופכת להפצת הנצרות וניצור האוכלוסייה הילידית
-מתיישב עם המגמות הנוכחיות של כיבוש ספרד מחדש ושחרורה מהאיסלאם והפצת הנצרות בעולם. גילוי אמריקה הופך להיות חלק מרכזי בהשלמת התהליך של ניצור העולם.
-המפגש הראשוני של קולומבוס עם האוכלוסייה הילידית נותן לו את התחושה האינסטינקטיבית כי מדובר באוכלוסייה שתהיה נוחה להשתלטות:
- בורחים ממנו
- תמימים, מחליפים סחורות יקרות ערך תמורת כלום
- עירומים
-"כיבוש" האיים החדשים שנתגלו באמצעות הכרזה פומבית והנפת דגלים הוא אקט שמיועד לסמן בעלות בפני עמים אירופאים אחרים (ולא בפני הילידים). אולם גם באירופה לכל מדינה היו סימני בעלות משלה.
-גם הענקת השמות מבטאת סוג של בעלות על המקום (כמו הורה שנותן שם לילד, האדם הראשון שמעניק שמות לבע"ח).
-עולה השאלה המתבקשת: "איך קרה שמסע שמטרתו גילוי נתיבי מסחר חדשים הופך למסע כיבוש וניצור תוך זמן קצר?"
-ההגעה לאמריקה בחודש אוקטובר, שבו באירופה הטבע נכנס לתרדמת לפני החורף, ומציאתה של ארץ פורייה ומוריקה מחזקת את המחשבה שהגיעו לגן-עדן. תיאורי הטבע הנוספים מוסיפים לנופך הציורי של המקום.
-אין ברזל – אין כלי מלחמה באמצעותם יוכלו הילידים להתגונן.
-"תבלינים, זהב ומתכות" – לא באמת מוצא, וודאי שלא בשפע. זו המשימה הראשונית לשמה הוא ייצא ולכן הוא חייב להכניס גם את זה לתיאור.
-הילידים "עירומים כביום היוולדם" – חולשה – קלים לכיבוש, "החטא הקדמון" – מערער על האמונה הנוצרית בבסיסה.
-אין רכוש פרטי – גם מעיד על חוסר התפתחות.
-ספרד של 1492- מעמד המלוכה מתחזק על חשבון האדונים הפאודלים, התחלה של משטר ריכוזי על חשבון האצילים (אחרי הניצחון על המוסלמים וגירוש היהודים)- יש חשש מספרדים שיגיעו לאמריקה וינכסו לעצמם שטחים על יושביהם. קולומבוס מדגיש ש"הנתינים החדשים" באמריקה יהיו כפופים למלכה.
-קולומבוס מדגיש שיהיה קל לנצר את הילידים, הם לא צריכים להיפטר מאמונה דתית קודמת בגלל שלא הייתה להם אחת כזאת.
-קולומבוס יוצר תקשורת עם הילידים בעזרת תנועות ידיים בעיקר.
-לקח אינדיאנים לאירופה כדי שילמדו מנהגים אירופאים ואת הפה שישמשו מתורגמנים במסעות אחרים.
-יהירות קולוניאליסטית- קולומבוס לא מסוגל להבדיל הין האינדיאנים השונים. הוא לא מבדיל שיש שפות שונות בין האיים וחושב שכולם מדברים באותה שפה. יש הומוגניזציה של העמים השונים. דבר שמשרת את האג'נדה שלו, ואת רצון המלכים, לנצר את כולם (יותר קל כשכולם נראים אותו דבר ומדברים אותה שפה).
-מספר כי ילידים סיפרו לו על שבטים רחוקים בעלי זנב. במקרה זה הוא אינו לוקח אחריות על התופעה- לא ראה את התופעה בעיניו. יכול להיות שהילידים תיארו לו קופים וקולומבוס הבין שמדובר בבני אדם.
– קולומבוס דאג להבטיח לעצמו ניב מסחר בלעדי, במסגרת של חוזה בינו לבין המלכים, במידה וימצא משהו ששווה לסחור בו. בפועל- החוזה לא נשמר וכבר אחרי המסע השני שלו, נתנו אישורים לעוד מסעות והיו גם מסעות שהפליגו ללא אישורים.
– ההתייחסות של קולומבוס במכתב למבנה חברתי, דת, יחס לרכוש:
- נשואים לאישה אחת- טוב, סימן לתרבות
- חוסר ברכוש פרטי- לא מובן לאירופאים
- התייחסות לשמש ולגזע שלהם- אין תורה גזענית במאה ה-16 (הם נחותים כי הם לא נוצרים). קולומבוס מתייחס לצבע שלהם- השמש חזקה הפכה אותם לכהים יותר בעיקר כי הם מתהלכים עירומים בשמש. חשוב- הצבע שלהם אומר שהם היו לבנים אך אחרי דורות התכהו מהשמש.
- אנשים מאוד לא שעירים- בשונה מאירופה וספרד במיוחד (חשיבות גברית לשיער פנים). נתקלו בגברים עם שיער ארוך אך ללא שיער פנים וייחסו להם תכונות נשיות. נתפס כעוד סימן להיותם נחותים יותר מהאירופאים.
-סוף המכתב- האופי של קולומבוס-
הכנות למסע הבא. גם מציין שהתוצאות של המסע היו יותר מדהימות אם המלכים היו מעניקים לו יותר ספינות- נוזף בהם. בסיום הוא מודה לאל.
