והדיון המרכזי- האם הם אנושיים
בעקבות גילויים של ילידים בעולם החדש ובמקומות אחרים, עלתה השאלה האם אותם ילידים אנושיים? ואם כן- איך יש להתייחס אליהם? האם יש להם היכולת להבין את הדת הנוצרית? האם יש להם את היכולות השכליות לעשות זאת? זה שהם נראים בני אדם לא אומר שהם בני אדם לכל דבר- זה מאפיין את היחס כלפי האינדיאנים לאורך כל המאה ה-16.
(1484-1566) Bartolome de las Casas:
כומר ספרדי (מסיביליה במקור) מהמסדר הדומיניקני, פעל במושבות הספרדיות של דרום אמריקה והיה הבישוף הראשון של צ'יאפס, מקסיקו. התחיל בעבודה מיסיונרית בקובה בשנת 1512, בהתחלה סופק לו כוח עבודה של ילידים, אך עד מהרה התנגד לקולוניאליזם הספרדי ולשיעבוד ילידים. בספרו "Brevísima relación de la destrucción de las Indias" ("תיאור קצר של הרס האינדיאס") שנכתב ב-1542 ויצא לאור ב-1552 תיאר דה לאס קסאס את אכזריותם של הספרדים כלפי ילידי אמריקה, ובמיוחד באיים הקאריביים, מרכז אמריקה ומקסיקו של ימינו? לחלק מהתיאורים היה עד ועל חלקם רק שמע מעדויות של אחרים. היה נגד לקיחת הזהב של בני האינקה, תמך בזכויותיהם של הפרואנים להיות חופשיים, הגיע למסקנה שהכיבוש יהרוס את ספרד. בהתחלה חשב שכדאי להביא עבדים מאפריקה במקום הילידים, ובהמשך שינה את דעתו גם בנוגע לכך. תיאורי הזוועות מגיעים לאירופה. הספר שכתב והתיאורים בו, הופכים ככלי ניגוח שמאשר כמה הספרדים אכזרים ומנצלים את האינדיאניים.
האגדה השחורה= היחס האכזרי של הספרדים כלפי ילידי העולם החדש.
הדרשה של מונטסינוס:
אך התיאור של ההתאכזרות והניצול של הילידים ע"י הספרדים התחיל עוד לפני קסאס. בשנת 1510 מגיעה בפעם הראשונה קבוצת נזירים שמטרתם לנצל את אוכלוסיית הילידים. כאשר הם רואים את המעשים האכזריים שקורים שם, הם מזדעזעים- בעיקר בגלל שהם דואגים שיהיה קשה לנצר אותם כי הם בורחים מהיד הקשה של המתיישבים שם. אחרי שנה בעולם החדש, הם מקבלים החלטה להעביר את המידע הלאה. בוחרים לדבר על כך בדרשה לפני חג המולד. נושאים את הדרשה בפני כל המתיישבים בכנסייה המקומית, בקתה. אנטוניו דה מונטסינוס, נזיר צעיר מתוכם, עולה על דוכן הנואמים ונושא נאום- הטקסט הראשון שקורא לזכויות אדם בהיסטוריה. אומר- באיזו זכות הספרדים משעבדים באכזריות את הילידים? לא דואגים להם לניצור אלא רק מנצלים אותם, לא מודעים לכך שהם גם בני אדם בעלי נשמות.
בטקסט הזה עולות שאלות מרכזיות לדיון:
שאלה מרכזית– אם הילידים לא בני אדם? בעלי זכויות קיום שוות כמו המתיישבים עצמם, בעלי תבונה, שיכולים להתנצר. אם הם בני אדם- הרי הם מצווים להתייחס אליהם באותה מידה שהם מתייחסים לעצמם (ואהבת לרעך כמוך).
שאלה נוספת– איזו זכות ניתנה לספרדים לשעבד את הילידים, ע"פ איזו סמכות הם עושים זאת? האם בכלל מותר להתייחס כך למישהו זר? האם מדובר בכיבוש צודק? האם בגלל שהם לא נוצרים זה נותן להם את הזכות לשעבד אותם?
התגובות של קארל החמישי- חוקי בורגוס:
התגובות לנאום היו זועמות- המתיישבים התנגדו לביקורת של הנזיר הצעיר. ודרשו שיחזור בו. במיסה שלאחר מכן- הנזיר לא חוזר בו וממשיך להטיח ביקורת. קארל החמישי דורש מהנזיר הזה להתייצב מולו ולהסביר לו את מה שהוא אמר, ולכן הוא חוזר לספרד ומסביר לו. בעקבות הדיון הזה- בפעם הראשונה, שנת 1512, שנה לאחר ההתייצבות שלו מול המלך, קארל החמישי, מפרסם את מסמך בורגוס– מסמך רשמי ראשון מטעם שלטון חילוני שמגביל את הניצול האינדיאני ומסדיר את היחס אליהם. המלך הוא ראש המעצמה הגדולה ביותר באירופה והוא לא רוצה שכוחו ייחלש, ולכן הוא מיטיב עם האינדיאנים מה שמיטיב גם עם הממלכה. האינטרס שלו שהילידים יהפכו להיות נתינים ישירים של המלך ולכן ישלמו מיסים, כל זאת כדי למנוע את התחזקות ועצמאות המתיישבים. בנוסף, מעלה חוקים נוספים כמו ריכוז המתיישבים במרכז הערים באמריקה, כדי שיהיו קרובים לשלטון המרכזי (אירופה).
בשנת 1542, מתפרסמת הרחבה לחוקי בורגוס שמסדירים את היחס אל הילידים- כמה הם יכולים לסחוב, כמה שעות הם יכולים לעבוד וכו'.
עוד בשנת 1504, בצוואתה, הורתה המלכה איזבלה לבתה המלכה שהייתה אמורה למלוך (בעצם לנכדה- קארל החמישי שמלך בפועל) שלא לפגוע באינדיאנים.
