מגלים את מיצר "כף 11 אלף הבתולות", מקום עם מים סוערים מאוד. לוקח להם כמעט חודש לעבור אותו, מגיעים לסף האוקיינוס השקט. נשארות שם שתי ספינות, ולאחר ההתלבטות אם להמשיך או להמשיך, הם ממשיכים לצד השני ומגיעים ל"כף הנחשק". תוך כדי הפלגה, רואים מדורות, ולכן קוראים למקום "ארץ האש". לאחר מכן מפליגים 98 ימים באוקיינוס השקט מבלי לראות אדמה. במהלך ההפלגה היו להם מחלות כתוצאה ממזון מקולקל ומים לא טהורים, וגם צפדינה- כתוצאה מחוסר בויטמין C.
מגלן מבין שהוא הגיע לצד השני של העולם, לאיי התבלין, מאחר והכיר את האזור הזה מהפלגות קודמות. השלים את המשימה שלו- למצוא דרך מערבית להגעה לאיי התבלין (קינמון, ציפורן, פלפל- מוצרי מותרות של אירופה).
מגלן מת כתוצאה ממלחמה עם הילידים באיי התבלין. הוא נותן לאוקיינוס השקט את שמו.
הפליגו חזרה, באזורים תחת השליטה של הפורטוגלים (מקבלים מנדט). לא חוזרים אחורה, מעדיפים את הדרך הבטוחה והמוכרת יותר.
אוניה אחת בשם "ויקטוריה" תחת פיקודו של אל קאנו האיטלקי, ממשיכה דרך כף התקווה הטובה, וקייפ ורדה, ולאחר שלוש שנים של מסע מגיעים חזרה לספרד (18 אנשים שרדו מתוך 250).
האם המסע הזה של מגלן שינה את פני ההיסטוריה? לא.
אמנם הוכיח את תעוזתו של האדם, ורצונו לשלוט ולגלות. אבל למסע הזה כמעט ואין השלכות היסטוריות. הוא מאוד קשה, הדרך חזרה היא כמעט בלתי אפשרית (הזרמים לא מאפשרים חזרה בטוחה), מרחקים ארוכים מאוד. רק בשליש האחרון של המאה ה16, ימאי ספרדי מצא נתיב שיוצא מהפיליפינים צפונה, ומגיע לצפון אמריקה (איפה שקליפורניה של היום), חוצים ברגל, סוסים את אמריקה ואז חוזרים חזרה בספינות לאירופה. הנתיב, בכללי, לא שימושי.
בשנת 1529, נחתם ההסכם "סרגוסה" שמחלק את העולם לא רק בקו הקודם, אלא גם בקו המזרחי.
ב-1572- נוסדת מנילה ע"י הספרדים. רוב חלקי העולם מחוברים- ניתן לסחור מאירופה, לאמריקה, לפיליפינים, לסין- העולם הופך בפעם הראשונה לעולם מסחרי גלובאלי.
ב-1914- נחנכת תעלת פנמה בכדי להקל על מעברים אלו.
המפגש עם ילידי העולם החדש
אחת השאלות הראשונות שהאירופאים שאלו את עצמם- האם הילידים בני אדם? ואם הם בני אדם- האם הם כמונו?
לא היה להם ספק שהם בני אדם, מרבית ההתנהגויות הראו על בהמיות ומגבלות של תבונה אבל לא היה ספק שהיו בני אדם.
"אנחנו פשוט יודעים זאת"- מה שהרגישו האירופאים כשפגשו את הילידים. ברור שלא חשבו שהם מפלצות או חיות. חשבו שהם נחותים,אבל בני אדם.
יש המתייחסים אליהם כאל בני אדם לפני שחטאו, האדם הקדמון (התייחסות מ-1535).
ההתייחסות של מנדייטה, איש כנסייה שחי במקסיקו, אמצע המאה ה-16- האינדיאנים הם החלשים ביותר, העניים ביותר, קשה להם לתקשר, בורים, יש צורך שאחרים ידברו למענם. הכישורים שלהם כשל ילדים. התנשאות כלפי האינדיאנים אך גם מאבק נגד המתיישבים.
מתפתח מאבק אכזרי ויצרי, בין המתיישבים שבאו לנצל את המקום, לבין אנשי הכנסייה. לאנשי הכנסייה ישנה חובה מוסרית לדאוג לאינדיאנים ולנצר אותם- זהו בעצם כתב הגנה לאינדיאנים. חשיבות הטקסט- החשש המרכזי של הכתר הספרדי- היווצרות שכבת אצולה פיאודלית חדשה באמריקה. לכתר יש עניין לא לאפשר למתיישבים להתפתח לכדי אדונים פיאודלים, להגביל את הפעילות, ואיך הם יגנו על האינדיאנים? ע"י הסבר שהאינדיאנים לא התפתחו מספיק מבחינה שכלית ולכן יש צורך להגן עליהם. בסופו של דבר המתיישבים (האצילים החדשים) ניצחו בצורה פרקטית, מאחר וניתן לראות היום באמריקה, העשירים הם צאצאים של המתיישבים הספרדים והעניים הם צאצאים של האינדיאנים.
