הבולה שמחלקת את העולם החדש שהתגלה, נותן לספרדים את הזכות לכל המקומות שהתגלו וייגלו בעולם החדש. האפיפיור מסתבך עם הפורטוגלים שמתרעמים עליה (יש להן שתי בולות שמקנות להן זכויות בלעדיות על כל מיני אזורים באפריקה). הם הוזכרו בגרסא הראשונה של הבולה, אך הספרדים התרעמו על כך ובשתי הגרסאות האחרות פורטוגל כבר לא הוזכרה. זהו מענק ("מקו מסוים ומערבה השטח שייך לספרד") בעירבון מוגבל. האפיפיור אומר כי המתנה הזו לא חלה על מקומות שיש בהם כבר ממלכה נוצרית כלשהי. חלוקת העולם- מקו גרינלנד- דרומה ומזרחה- פורטוגל ומערבה- ספרד, כשברור שאיפה שיש ממלכות נוצריות (אנגליה, שאר אירופה וכו')- החוק לא חל עליהן. אפילו תיאולוגים ספרדים מפקפקים בבולה הזאת, האם יש לאפיפיור יש סמכות על אנשים שאינם נוצרים?
תפיסת העולם הנוצרי:
העולם שייך לאירופה ולקתוליות וזכותם להמיר את דתם של כל מי שאינו כזה וזכותם להשתלט על כל העולם. בבולה מוזכר כי יש לילידים אל אחד כלשהו, אין להם דת- קלים לניצור. מסתמך אך ורק על בסיס המכתב של קולומבוס- על מסעו הראשון בלבד.
המבנה של הבולה:
מבנה שחוזר על עצמו בבולות אחרות ובנושאים אחרים לגמרי. זהו פסק דין הלכתי של האפיפיור, לכן- מתחיל עם נימוקים רבים, מסביר את השתלשלות העניינים, לאחר מכן מפרט את מה שהוא מצפה שיקרה והדברים הקונקרטיים מובאים בסוף- החוק עצמו (במקרה הזה- החלוקה הפרקטית של העולם לספרד ובאילו תנאים והסתייגויות).
- מתחיל עם השם של האפיפיור, מתחיל עם המטרה- מטרה דתית- להפיץ את הדת הנוצרית כמה שיותר.
- פנייה למלכי ספרד, הכרה שהמטרה שלהם משותפת. התייחסות לגירוש של השלטון המוסלמי בספרד.
- ישנה הגדרה של מה שעשה ועושה קולומבוס- פעולה דתית.
- ישנה התייחסות לאיים וגם יבשה, למרות שקולומבוס כביכול גילה רק איים עד כה. יכול להיות שמדובר בביטוח לעתיד בשביל הספרדים. האם קולומבוס ידע שהוא מצא יבשה והטעה את הפורטוגזים כדי שלא ישתלטו על זה? (כי הוא הגיע לפורטוגל בגלל סערה ולא ישר לספרד). יכול להיות שהאפיפיור, כמו הספרדים, ידעו שמצאו יבשה?
- פרשנות נרחבת- שהילידים מאמינים באל אחד (המצאה). נראה שהילידים מספיק כשירים לקבל את הדת הנוצרית בשונה מן החיות- יש להם תבונה, למרות שהם הולכים ערומים. השאלה היא- האם הם מספיק תבוניים ובני אדם כדי להתנצר?
- זו לא יוזמת האפיפיור- ישנו אזכור שמדובר בבקשה של הספרדים וזאת בעצם תגובתו.
- האפיפיור בסמכותו של האל נותן את הזכות לספרדים. הזכות על מה? הענקת זכות השליטה, מסחר, ניצול על מקומות שהתגלו וגם על אלה שלא התגלו. גם מה שעוד לא התגלה, כל עוד הוא לא של ממלכה נוצרית אחרת, הוא של ספרד.
מהרגע שהבולה הזו מתפרסמת, והפורטוגלים מבינים את הבעיה, הם דורשים להזיז את הקו מערבה מול הספרדים (לא מול האפיפיור). הם כנראה העריכו שיש את דרום אמריקה- שיש עוד יבשה (היה כנראה ידע בקרב הימאים שלא הגיעו לכתב ולכן אנחנו לא יודעים עליו). ובאמת בשנת 1494, הסכם TORDESILLAS (הסכם בינלאומי חילוני), הפורטוגלים מצליחים להזיז את הקו מערבה ובכך להכניס גם חלק מדרום אמריקה- ניתנה להם מספיק טריטוריה בידי פורטוגל לכדי מימוש שליטה- מה שהוביל להולדת ברזיל. מממשים את הריבונות רק כעבור 60 שנה בערך- 1560 (כתגובה להתיישבות צרפתית פיראטית).
**בבולות קודמות, האפיפיור נותן לפורטוגלים חופש תזוזה ימי מדרום (בערך אזור דרום אמריקה), כאשר הספרדים מקבלים את הצפון ומותר להם להסתובב גם באזור האיים הקנריים.
**בשנת 1529 חותמים את הסכם סרגוזה ZARAGOZA- שמסדיר את החצי השני של העולם בין הספרדים והפורטוגלים, בעקבות המחלוקת על הפיליפינים.
- הנאום של LE GOBIEN, 1689. כנראה ולא היה, מה שבטוח- זה לא היה הנוסח שלו. תכסיס ספרותי שההיסטוריון המדווח עושה בו שימוש כדי להעביר את התחושה. בסוף המאה ה-17, הראייה באירופה היא שהילידים בעולם החדש חיים בעולם נקי וטהור והאירופאים הכובשים הורסים אותו. נאום שכל כולו מופנה אל האירופאים ועל האירופאים. במאה ה-17 התפתחה יכולת של האירופאים להסתכל על עצמם ממרחק ולהביע על עצמם ביקורת. ניתן לייחס את השינוי הזה לשתי סיבות:
- מפגש עם תרבויות חדשות ולא מוכרות (גם עם אסיה- המפגש עם היפנים שתרבותם נתפסת אפילו יותר מוצלחת מהתרבות האירופאית)
- המהפכה המדעית (ההבנה שאירופה היא לא מרכז העולם, והאדם הוא לא מרכז העולם).
בעשורים הראשונים של המאה ה-16, אמריקה נחשבת עדיין מכשול בדרך לאסיה. ניתן לראות את המסלולים של ההפלגות בתקופה זו ואיך ניסו להפליג דרומה, להיכנס לכל מפרץ לאורכה של אמריקה הדרומית, במטרה למצוא דרך לסין. כל זה קורה עד שנת 1518, בשנה זו הספרדים נפגשים עם האימפריה האצטקית, ומגיעים למסקנה שיותר חשוב לכבוש את האימפריה העשירה הזאת. באותה שנה, במקרה, קורטס מגיע למקסיקו וגם שם מגלים אוצר שכדאי לכבוש ולשלוט בו. במקביל לגילויי האוצרות, נמשכים ניסיונות למצוא את הדרך לסין. קולומבוס, בסוף המאה ה-15, הרי מנסה למצוא את המעבר הזה, על בסיס כתבי מרקו פולו. מרקו פולו, בכתביו מהמאה ה13, מספר על מיצר קיים כלשהו שמצא במסעותיו וקולומבוס מחפש את המיצר הזה. כאשר מרקו פולו כתב על מיצרי מלקה, מיצר קיים אבל הוא נמצא באסיה (איפה שהיום מלזיה). גם כאשר וספוצ'י מבין, ב1498, כי מדובר ביבשת חדשה, הם עדיין לא מבינים את חשיבותה, וממשיכים לחפש את המעבר לאוקיינוס השקט (הגישה לסין ולאסיה).
גילוי האוקיינוס השקט- 1513
הראשון שמגיע אל האוקיינוס השקט הוא VASCO MUNE DE BALBOA בשנת 1513. בלבואה חוצה רגלית את אזור מרכז אמריקה ומגלה את מה שהם מכנים אז "האוקיינוס הדרומי הגדול". גילוי זה מאיץ את הניסיונות למצוא את הצד השני, בהבנה כי בצד השני סין ומקומות מסחר חדשים נמצאים.
כאשר נתגלה "הצד השני של העולם" עולה דילמה בעקבות חלוקת האפיפיור- מה שייך לפורטוגלים ומה שייך לספרדים?
