המאמר "אירופה של הרנסאנס ואמריקה- מפגש מבעד למסך" מאת ג'והן ה' אליוט
ע"פ ג'והן- תקופה של 350 שנה של חלחול איטי גילוי אמריקה לחברה האירופאית- דורות רבים שנולדו אל תוך המציאות הזאת שאמריקה קיימת אך מבחינת ההכלה- מאוד איטית.
נחלק את 350 השנים לשלושה שלבים:
המאה ה-16- תקופת ההלם– בה בפירוש אפשר לומר שאליוט צודק בטענה שלו- העולם החדש נשפט בתורה כמעט חד משמעית ע"פ תפישת העולם שהייתה מקובלת לפני גילוי העולם החדש. והעולם החדש נשפט ע"פ תפיסה זו. דבקות בתפישות שהיו מקובלות קודם.
המאה ה-17- הפנמה וכניסה לשגרה. הרבה שינויים שקורים באירופה (המהפכה המדעית לדוגמה), אמריקה היא רק חלק מהן- התהליכים מזינים זה את זה . שינוי תפיסת העולם השינה ע"פ העובדות החדשות שמגלים בעולם החדש. כניסה לשגרה מכיוון שאם במאה ב16 השליטים באירופה מבינים שיש באמריקה אוצר מאוד גדול, שגרה של כיבוש, ניצול העולם החדש מבחינה כלכלית. זרימה מסודרת של סחורות, זהב, (יותר מזה- כסף) ותעשיית הסוכר. הגירה, משפחות שיש להן שלוחות באמריקה. ראייה מובהקת של הילידים כחיים בעולם טהור ללא חטאים.
המאה ה-18- קולוניאליזם טיפוסי– רואים באמריקה מקור לעושר, המשך הניצול הכלכלי. בנוסף, התפתחות תורות גזעניות שנובעות דווקא מהמפגש עם העולם החדש ולא עם אפריקה לדוגמה.
המכתב של וספוצ'י
סיכום סיפורו של כריסטופר קולומבוס:
קולומבוס היה בטוח שהוא בדרך לסין, אפילו שלא ראה את כל היופי והפאר שמתוארים בסין. הוא היה בטוח שהגיע לאיים שנמצאים בינו לבין סין, באוקיינוס האטלנטי.
לאחר שקולומבוס חוזר מהמסע הראשון שלו, מלכי ספרד נותנים אישורים לאנשים נוספים להתחיל במסעות דומים (חלקם עושים זאת גם ללא אישור) .
במהלך מסעו השלישי של קולומבוס, מגיעה לספרד השמועה שהוא שולט במתיישבים, שולחים אנשים לעצור את קולומבוס ואת אחיו כשהוא באחד האיים ומחזירים אותו אזוק לספרד. אחרי מסע שכנועים מסכימים לו להגיע למסע הרביעי רק בתנאי שהוא לא יחזור לאי סנטו דומינגו. הוא מגיע לג'מייקה ב1504 ולא מצליח להפליג לאספניולה בגלל סערה (שם המתיישבים האירופאים הראשונים נמצאים).
לקריאה נוספת (מעניין) על קולומבוס:
חוזה דיאקוסטה JOSE DE ACOSTA כתב ספר מאוד חשוב בסוף המאה ה16, ובו תיאור של המסע שלו לעולם החדש. חוזה סותר את דברי אריסטו כי מעבר לקו המשווה חם ו"שורף" ואומר כי דווקא לו היה קריר אך לא ממהר לזלזל בדבריו. ממחיש את משבר הציפיות.
אמריגו וספוצ'י, איטלקי, בן העיר פירנצה אשר עבד בשביל משפחת מדיצ'י.
האיטלקים, בלי צל של ספק, עוד מהמאה ה14, מעורבים מאוד בגילוי הארצות (קולומבוס איטלקי ועוד). הסיבה-
סחר חליפין בין אירופה לבין סין והודו התקיים זה מאות בשנים בדרך היבשה. אולם, עם כיבוש קונסטנטינופול בידי האימפריה העות'מאנית המוסלמית בשנת 1453הפכה הגישה למחוזות אלו קשה ומסוכנת, שלא כבעבר תחת האימפריה המונגולית. הרבה ימאים איטלקיים נשארים ללא עבודה ולכן הם מגיעים לספרד ופורטוגל כי הם שומעים מה קורה שם ורוצים לעזור כי הם מבינים ששם צריכים אותם. לכן הרבה איטלקים משתלבים במסעות האלו. באותם ימים לא היה הרבה במושג שיוך לאומי, לא הייתה קשיחות בנושא הזה.
וספוצ'י ערך 4 מסעות מתועדים (נסע כנראה הרבה יותר). הוא הראשון שהבין שהוא גילה יבשת חדשה ועל שמו קרויה אמריקה. מתוך אותם 4 מכתבים, אחד הוא זיוף שלא נכתב על ידו. בעיקר מתאר את ברזיל במכתביו.
נקודות חשובות במכתב השלישי של וספוצ'י
- התייחסות מאוד עניינית, תיאור פשוט, לא מנסה לשווק את עצמו בצורה בוטה כמו קולומבוס. וספוצ'י איש רנסאנס מובהק- לא מתבייש להתווכח עם קאנון הידע.
- המכתב מופנה למלך פורטוגל, הוא פותח ואומר כי מדובר ביבשה חדשה ולא בחלק של יבשת אחרת שנגלתה כבר. בנוסף, הוא מציין שהוא יתאר בדיוק את מה ששונה וחריג מהדברים שהוא ראה. זה אומר שאנחנו מקבלים בהכרח תמונה חלקית ממה שהוא רואה. וספוצ'י מתרכז במה שמעניין אותו.
- יש תיאור של מהלך המסע שמתחיל באיים הקנריים. מתאר את המסע: חושך, סופות, קושי בניווט, וכך, הוא מתאר, מתוך החשכה הוא גילה את היבשת החדשה.- עניין של האדרה עצמית, "אני גיבור", הדגשה על הסכנות, מה שבאמת היה מאוד מסוכן.
- מסביר איך הוא הגיע למסקנה שמדובר ביבשת ולא באי- ההבדל בין אי ליבשת הוא גודל, חוף בלתי נגמר, מספר האנשים ובע"ח לא מוכרים- מוכיח שמדובר במקום לא מוכר. נחת בחוף הצפוני של ברזיל, והוא יורד לאט לאט לאורך חופי ברזיל.
- מציין שהיבשת נמצאת באמת תחת קו המשווה, "באזורים החמים" לכאורה, שוב חוזר למה שאריסטו אמר ומפריך את טענתו בעצם.
- כמו קולומבוס, גם וספוצ'י מתאר רבות את הילידים- עירומים כביום היוולדם. אחת התכונות הבולטות מהמכתב. מאז החטא הקדמון אדם וחווה מסתובבים לבושים, ומשהו כאן סותר את הנחת היסוד. בנוסף, הצבע שלהם- אדום. צבע העור באותם ימים- מובן כהיחשפות ארוכה לשמש ולא כגזע אחר. הנחת היסוד שהסטנדרט של האדם הוא לבן וכל מה שהוא לא לבן זו תוצאה של חשיפה לשמש. מציין שהם מזיקים לעצמם ע"י פירסינגים וקעקועים. מבחינתו זה מנוגד לטבע הנוצרי ולכן זה מפלצתי ולא מובן.
- מזכיר את העניין שנשים, כנראה מחוסר סיפוק מיני, גורמות לאיברי הגברים להתנפח ע"י נשיכת חיות שונות- מה שלפעמים גורם אף לנזק רב לאיברים. התיאור הזה גורם לגבר האינדיאני להצטייר כחלש, כזה שאינו מסוגל לספק את הנשים. אולי מדובר באג'נדה שבאה להראות עוד נחיתות אצל האינדיאנים.
- הבדלי תרבות: מציין שאין מלך או שליט- יש להם כמה נשים שהם רוצים. חופש מיני. לעומת החברה היחסית שמרנית יותר באירופה. אין להם מקדשים או חוקים. יכול להיות שהוא מאמת את מה שקולומבוס אומר או שהוא מתרשם בעצמו. עוד הוכחה שמדובר בעולם חדש. גם במלחמה, אין סדר, אין מפקדים, משהו שנראה כפראי.
